אחרי מסחר באדום השתנתה במעט המגמה, הדולר נסחר סביב 3.08 שקלים והיורו נסחר סביב 3.49 שקלים. בשוק ממשיכים להעריך שבנק ישראל לא יוכל עוד לתמוך בדולר, ביורו ובליש"ט, שנסחרה אתמול סביב 4.15 שקלים – אותו מטבע שכבר ידע שער כפול מזה לפני כעשור וחצי.
במצב הזה ברור שהתעשיינים זועקים. ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר אתמול: "אנחנו הולכים בעיניים פקוחות לקראת אסון. יש לזכור כי צעדים קוסמטיים בלבד לא ימנעו את קריסת היצוא הישראלי, ועל כן חייבים להשקיע משאבים רבים בחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית על רקע האנומליה בשערי המטבע. בלי השקעת משאבים התעשייה היצרנית עלולה לקרוס, וההיי־טק יעתיק פעילות למשקים עם שער חליפין הגיוני".
בשבוע שעבר שר האוצר אביגדור ליברמן חשף בכנס לשכת שמאי המקרקעין באילת כי הוא עומד לפרסם שורה של הקלות ליצואנים, שיפצו אותם על התחזקות השקל.
כיום ברור שהישועה ליצואנים לא תבוא מהכיוון של המשך קניית דולרים ע"י בנק ישראל. האחרון די מיצה את האפשרויות שלו על ידי רכישות מט"ח, גם אם הוא עדיין לא מודה בכך.
בנק ישראל כבר לא צריך להתערב יותר מדי, כי השקל לא מתחזק כתוצאה מספקולציות – הוא מתחזק כי הוא משקף נכוחה את המצב: ישראל לא מימנה את הוצאות הקורונה בהדפסת כספים – ארה"ב ואירופה כן. כלכלת ארה"ב, כמו כלכלת אירופה, מתאוששת לאט יותר מכלכלת ישראל. הקטר הכלכלי של ישראל, ההיי־טק, ממשיך לשעוט, ואפילו הנדל"ן רותח. ישראל נהנית מיתרון הגודל ומצליחה להתגבר על בעיות האספקה שמורגשות יותר בשווקים הגדולים בעולם, ונהנית במיוחד ממחיר גז טבעי קבוע מייצור מקומי. כל אלה הובילו לשקל חזק.
ציפיות האינפלציה בשוק ההון, כפי שמפרסם בנק ישראל, מתקרבות לטווח היעד העליון ועומדות כעת על 2.8%. מדובר באינפלציה שלא ראינו כמותה מאז 2010.
בשיחה עם ענת דוידוב בתוכניתה "איפה הכסף?" ב-103FM, התייחס מנכ"ל 'פריקו בית השקעות' יוסי פריימין לנתון והסביר את הגורם לצניחה. "מצד אחד, הדולר בעולם מרים ראש, מצד שני, קורה כאן דבר יותר משמעותי – בארץ הדולר מתרסק. מי שמייצא לאסיה, ארה"ב, כולם נפגעים כתוצאה מהעובדה שהדולר נופל בישראל בצורה משמעותית", אמר. בהמשך, הסביר כיצד המצב הכלכלי בישראל הוביל לתהליך התחזקות השקל. "יש כאן כמה דברים שנכנסו יחד. בישראל יש מצב טכני שנוצר, יש שחקן מאוד גדול בשוק שקיבל הרבה מאוד כוח – הגופים המוסדיים, אותם קרנות הפנסיה וקופות הגמל שכולנו חוסכים", ציין והוסיף, "הם מסתכלים על השקל ולכן כשהם הולכים להשקיע בארה"ב בנכסים שהם דולרים, כי המניות בארה"ב הם בדולרים, הם רוצים להגן על עצמם אז הם הולכים ומוכרים את הדולר כדי שלא ייווצר מצב שהם יהפכו אותנו עם הפנסיה שלנו להיות ספקולנטים על שער המט"ח. עד כאן הכול נפלא כי הם עושים הגנות וזה בסדר גמור".
"כששוק המניות עולה ב־25% הם נאלצים, מבלי שקרה כלום, ללכת ולמכור כל הזמן דולרים כדי לשמור על המצב שאנחנו לא נהפוך להיות ספקולנטים על הדולר", הסביר. "כשהדולר עולה למעלה נוצר מצב שהתיק הדולרי שלהם הולך וגדל כל הזמן. בתהליך הזה נוצר מצב שהגופים המוסדיים, היות והבורסה בארה"ב בשנה האחרונה עלתה למעלה מ־20 אחוזים, נאלצו למכור הרבה מאוד דולרים. תיקי הנכסים שהם מחזיקים הם בסדרי גודל של למעלה ממאה מיליארד דולר אז כמובן שהסכומים שהם מוכרים זה סדרי גודל של כמה עשרות מיליארדים", הוסיף. עוד אמר, כי מאז שנת 2003 המשק הישראלי סובל מעודף מכירות מט"ח, וכתוצאה מכך הרבה מאוד דולרים נכנסו מהגופים המוסדיים בהפרשים של למעלה מ-20 מיליארד דולר, וכן גם מהנפקות של חברות ישראליות מחו"ל.
בסיכום דבריו העריך מה צריך לעשות בנק ישראל על מנת לבלום את מגמת ההתחזקות השקל: "בנק ישראל צריך רק למתן את הירידה על ידי התערבות. ההתערבות צריכה להיות כדי לבלום את העודפים. בין 3.20 לבין 3 זה בהחלט תחום נורמלי שבו אנחנו ננוע. בתנועה שאנחנו רואים מהיום בבוקר אני חושב שאנחנו מהר מאוד הולכים להיות ברמות של שלושה שקלים ופחות אם בנק ישראל לא יתערב. בהיצעים לא גדולים השוק ירד במהירות ברמות של סביב ה3.10 ל3.06 כך שבימים בודדים אחנו יכולים להיות כבר בשלושה שקלים לדולר".
מתוך כתבה בJDN
