מי הם הסוחרים בבורסת המטח וכמה הם משפעים?

 

שחקני השוק במט"ח

בשביל להבין כיצד נגזרים השפעות בשוק ההון ראשית חיוני עבורך שתבין את אופיו של שוק המט"ח הנקודתי ומיהם השחקנים העיקריים בשוק המט"ח.

אז לפני זה קצת היסטוריה..

עד סוף שנות התשעים, רק הבנקים הגדולים יכלו לשחק את המשחק הזה.

הדרישה הראשונית הייתה, שתוכל לסחור רק אם יש לך בערך עשר עד חמישים מיליון דולר. קצת שונה מהיום, כן?😉

שוק פורקס (מטבעות) נועד במקור לשמש בנקאים ומוסדות גדולים, ולא לנו "האנשים הקטנים".

עם זאת, בזכות האינטרנט, ברוקרי פורקס מקוונים יכולים כעת להציע חשבונות מסחר לסוחרים "קטנים"😝 כמונו.

אוקי, אז נמשיך הלאה, ממי הסוחרים הגדולים בשוק המטח:

1. הבנקים הענקיים💼🏦

מכיוון ששוק המט"ח מבוזר ופתוח לכולם ותכלס תלוי בשווי הכסף שלך, הבנקים הגדולים בעולם מכוון שהם המוכרים והקונים הגדולים בשוק הם אלה שקובעים את שערי החליפין.

בהתבסס על ההיצע והביקוש למטבעות, הם בדרך כלל אלה שגורמים למרווח בין היצע לביקוש.

הבנקים הגדולים הללו, המכונים ביחד השוק הבין-בנקאי, לוקחים על עצמם כמות מטורפת של עסקאות מט"ח מדי יום הן עבור לקוחותיהם והן עבור עצמם.

בין הבנקים הגדולים ביותר ניתן למצוא את Citi, JPMorgan, UBS, Barclays, Deutsche Bank, Goldman Sachs, HSBC ובנק אוף אמריקה .


2. חברות מסחריות גדולות

חברות לוקחות חלק בשוק המט"ח לצורך עשיית עסקים.

לדוגמה, חברת אפל תחילה חייבת להחליף את הדולר האמריקאי שלה עבור הין היפני בעת רכישת חלקים אלקטרוניים מיפן עבור מוצריה. מכיוון שהנפח שהם סוחרים בו קטן בהרבה מזה של השוק הבין -בנקאי, שחקן שוק מסוג זה מתמודד בדרך כלל עם ומול בנקים מסחריים לעסקאותיהם.

מיזוגים ורכישות בין חברות גדולות יכולים גם ליצור תנודות שער החליפין.

3. ממשלות והבנקים המרכזיים

ממשלות ובנקים מרכזיים, כגון הבנק המרכזי של אירופה , הבנק המרכזי של אנגליה , והפדרל ריזרב (ארה"ב), מעורבים באופן די קבוע בשוק המט"ח.

ממש כמו חברות, ממשלות לאומיות משתתפות בשוק המט"ח לצורכיהן, תשלומי סחר בינלאומי וטיפול בעתודות אחזקות המטבע זר שלהן.

חוץ מזה הבנקים המרכזיים גם משפיעים על שוק המט"ח כאשר הם מתאימים את הריבית שלהן(בין היתר בכדי לשלוט באינפלציה) ובכך הם משפעים על הערכת שווי המטבע.

ישנם גם מקרים שבהם בנקים מרכזיים מתערבים , ישירות או מילולית, בשוק המט"ח כאשר הם רוצים לשנות את שערי החליפין.

לפעמים, הבנקים המרכזיים חושבים שהמחיר של המטבע שלהם גבוה מדי או נמוך מדי, ולכן הם מתחילים בפעולות מכירה/קנייה עצומות כדי לשנות את שערי החליפין.

לדוגמא: ב-2007 קרא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להשתמש ברזרבות התקציב להורדת החוב הציבורי ל-60% כדי לחסן את הכלכלה בפני מיתון עתידי, ולמנוע הישנות של משבר דומה בעתיד. המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 הראה את חוסנה של כלכלת ישראל. בעוד שמדינות המערב הזרימו מיליארדי דולרים למניעת קריסת ענפי משק שונים, ישראל, תחת המדיניות של סטנלי פישר, הסתפקה בהורדת שיעור הריבית כדי להתגבר על המשבר. על אף הורדת הריבית, האינפלציה נותרה בטווח סביר (פחות מ-4%), שיעור האבטלה עלה באופן מתון בלבד (לכ-8%) ולאחר מכן חזר בהדרגה לרמתו שהייתה קודם למשבר, התוצר לא פחת (למעשה, ישראל הייתה המדינה המערבית היחידה עם צמיחה חיובית בשנת 2009) וכן נמשכו השקעות חוץ. עם זאת, כיוון שפישר היה הראשון להוריד ולהעלות את הריבית, נוצר מצב בו אחרי העלאת הריבית, הביקוש לשקל גבר, יצר פיחות בדולר ופגע במידת מה ביצוא הישראלי. במטרה להקטין את הפגיעה התערב בנק ישראל במסחר במט"ח ורכש כמות גדולה של דולרים על מנת לתמוך בשער החליפין.

4. סוחרי צפי 📈- זה אנחנו

סוחרי צפי מטבעות הן מתארות פעולה של רכישת מטבע חוץ והחזקתו במטרה למכור את המטבע בשער חליפין גבוה יותר בעתיד.

זאת בניגוד למי שקונה מטבעות למימון השקעה זרה או כדי לשלם עבור מוצרים או שירותים מיובאים.

'לסוחר בשוק המט"ח' הכוונה לרכישה ומכירה 💱של מטבעות מתוך מטרה להרוויח 💲💲.

סוחרי צפי מתמקדים בתנודות המחירים.

זה נקרא ספקולציה בגלל חוסר הוודאות הכרוך בהתממשות הצפי, ומכיוון שאף אחד לא יכול לדעת בוודאות אם המחיר של צמד מטבעות יעלה או יורד.

סוחרי צפי בשוק המט"ח למעשה מעורבים ב90% מהעסקאות שנעשות, חלקם מתערבים במאות מליונים חלקם בעשרות וחלקים רק בכמה מאות דולרים. המשותף לכולם הוא שהם סוחרים במטרה להרוויח כסף ממגמת שוק מסוימת

לאחר שתעקוב אחרי הבלוג הזה, אולי תצטרף לסוג הסוחרים הזה הזה😁, ועד אז, אנחנו ממשיכים!